<h1>ראבי"ה סימן תתקצ"א</h1>
<h2>דף כה:</h2>
תשובות אלו לה"ר שלמה הכהן מאיתי אבי העזרי אני העלוב ולא בינת אדם לי אשיבך לפי עניותי. הכי גרסינן בספרים ישנים בזבחים (ה' ע"ב) ובמנחות (ד' ע"א) ובתמורה (י"ח ע"א) ובנזיר (כ"ה ע"ב) אמר רב הונא אשם שניתק לרעייה ושחטו סתם כשר לעולה אמר קרא הוא בהוויתו יהא. ויש ספרים שכתוב בהן מאי טעמא. והיא היא דאניתק קאי קרא דהוא. והספרים שכתב בהן לא ניתק לא, כתבו אגב ריהטא דפ' אילו דברים (פסחים ע"ג ע"א). וכך הפי', הילכתא גמירי דכל שבחטאת מתה מצוה לכתחילה לרעי' עד שיומם וסופו לעולה במדרשו של יהוידע הכהן [תמורה כ"ג ע"ב] ואם לאחר ניתוק שחטו סתם וכ"ש אם שחטו לעולה שכשר לעולה שנ' הוא, למה שראוי להיות לבסוף כשיומם יהא, וגם עתה כשניתק ולא ניתק נמי כשר דהא לא בעי עקירה אלא גזיר' לאחר כפרה אטו לפני כפרה. ובסוף הגוזל קמא (ק"י ע"ב) משמע דרעיית אשם אינו הלכה אלא הלכה שלא יצאו לחולין וממילא הוא דירעה ויש עוד לשונות אחרות.
